מה זה וידאו תדמיתי ושיווק באמצעות וידאו
סרט תדמית הוא סרט שמטרתו יצירת דימוי חיובי עבור עסק בינוני או קטן בעיני הלקוח האפשרי. בין פרסומת בטלוויזיה וסרט תדמית קיים הבדל מהותי - הפרסומת "נכפית" על הצרכן הפוטנציאלי ואילו סרט התדמית זה מסר שיווקי ממוקד שנדרש על ידי הצרכן באינטרנט או בסלולרי.
סרט תדמית הוא אמצעי מדיה חדש יחסית אשר נפוץ בעשר השנים האחרונות ומיועד יותר מכול לחברות בינוניות וקטנות מהסיבות הבאות:
אין צורך בתקציב גדול להשיק את המוצר במדיה ה"גדולה" טלוויזיה.
טכנולוגיית הפס הרחב מאפשרת צפייה בסרטי תדמית כמידע משלים ללקוחות פוטנציאליים.
הצגת הסרט כהקדמה בפגישה עסקית, או בכנסים ותערוכות תורמת להעצמת הפעילות העסקית.
בין אם שליחה באמצעות קישורית באי-מייל, או שמא באמצעות קליפ בדור 3, המסר המוצג לקהל היעד הפוטנציאלי נקלט באופן חיובי, מכיוון שנוצר פילוח מקדים לגיל, מגדר ושכבה סוציואקונומית.
הפחתה דרסטית במחירי הציוד הנדרש לצילום ועריכה, כמו כן הפחתה בעלות חומרי הגלם הדרושים להסרטה (שימוש בכרטיסי זיכרון שהחליפו את הקלטות הדיגיטליות שהחליפו את הקלטות האנלוגיות שהחליפו את הפילם).
סרטי תדמית מפולחים לכמה קבוצות:
סרטי קידום מכירות
- יצירת סרט לקידום מכירות עם מוצר לצורך הקרנה באינטרנט או בכנס או בתערוכה ואולי בפגישה עסקית. הסרט יכלול את תועלות המוצר ויסקור את השימוש.
סרטים לגיוס הון
- בניית סרט לגיוס הון עבור חברת סטראט אפ לצורך פיתוח מוצר עתידי.
סרטי הסבר \ הדרכה
- סרט הסברה או הדרכה יכלול את אופן השימוש במוצר ו\או אופן ההרכבה שלו ו\או נקודות לשימוש זהיר.
סרטוני מוצר
- סרט המתאר מוצר ספציפי של חברת השכרה מסוימת. סרט זה לפי המקובל יצא לאור בצמוד להשקת המוצר למכירה.
סרט תדמית כללי
- שנועד להציג את החברה, מגוון מוצריה או שירותיה, בניסיון להקנות אמינות, להציג את הניסיון שצברה ולהכירה למעגלי לקוחות חדשים.
לסרט תדמית, אף אם הוא לא ארוך, יכולה להיות אפקטיביות גבוהה יותר מאשר של חומר מודפס. סרטים יכולים להנחיל מסר דרך כמה חושים בו זמנית ובכך יתרונם המשמעותי על גבי כל אמצעי פרסום אחר.
נכון להיום גולשים באתרי רשת מגיבים באופן חיובי פי 2.
עקרונות להפקת סרט תדמית
תסריט
את מלאכת כתיבת התסריט מקדימה עבודת תחקיר, שהיא בעצם היכרות יסודית ומעמיקה עם הארגון, מטרותיו, זיהוי קהל היעד והבנתו, הדרכים שבהן הסרט יופץ ובאלו מסגרות זה יוקרן. בחירתו עבור תסריטאי ראוי תבטיח כבר בשלב הראשוני את טיב המוצר המוגמר.
תסריט הוא מתווה להפקת סרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה או משחק וידאו. מדובר בטקסט כתוב בפורמט נתון, המתאר את הדמויות והמאורעות במהלך עלילת הסרט, התוכנית או המשחק על פי סדרם. תסריט יכול להסתמך על סיפור מקורי שחובר על ידי התסריטאי שכתב אותו בעבר, או שהוא עיבוד של יצירה קיימת כמו רומן, מחזה או סיפור קצר. ישנם סוגים מרובים של תסריטים, המשמשים להפקת סרטים בכל אורך, מפרסומת או סרטון שאורכם שניות ספורות, עבור בסרט קולנוע באורך מלא וכלה בסדרה טלוויזיונית.
מבנה התסריט
תסריט מחולק לשורה עבור סצנות, שבכל אחת מהן כלול כמות רציף של הסצנה, סימון של מדינה ההתרחשות (לדוגמה: "חוץ. יום. גינתו עבור יוסף" מציין סצנה המתרחשת באור יום, מחוץ לבית, בגינתו של אחד מגיבורי הסרט בשם יוסף); תיאור של מקום ההתרחשות של הסצנה; ההתרחשות (הפעולה) בסצנה עצמה; דו-שיח בין גיבורי הסרט באותה סצנה; וסימון מעבר בין הסצנה לזו שאחריה.
לרוב, מאושר כי סצנה או שורה של סצנות מצטרפות ליחידה ארוכה יותר, המתארת נדבך בהתפתחות העלילה, המכונה "רצף" (Sequence). אתה יכול לנסות את המקור הזה המקרים, רצפים אינם מצוינים במפורש בתוך התסריט.
תסריטי קולנוע, באופן מיוחד כאלו המוגשים לאולפנים בהוליווד, נבחנים בעין קפדנית ביותר וחריגה מהתקן המקובל למראה התסריט תוביל בצורה כלל לפסילתם יותר לפני שנקראו. התקן המקובל מבוסס על אופן הכתיבה שהתבסס בשנות השלושים עבור הקלדה במכונת כתיבה, עם רווח עצום משני צדי הדף, ברווח כפול ועל צד אחד של הדף, והוא תקף גם כאשר התסריט מוקלד במחשב. ישנן תוכנות תסריטים המסייעות בהקפדה על תקן זה, כמו תוכנת דיאלוג בעברית.
התסריטים נבחנים גם אודות פי כלל האצבע המקובל של אורכם, כשעמוד תסריט נחשב בדרך כלל למייצג דקת סרט. מאחר שרוב סרטי הקולנוע נמשכים 90 עד 120 דקות, זהו בדרך כלל גם אורכם, בדפים, של תסריטי קולנוע.
תסריטים לסרטי טלוויזיה וסרטים תיעודיים משתמשים בתבנית שונה מתסריטי קולנוע. לרוב, חלים אודות כתיבתם כללים נוקשים פחות, במיוחד בסרטים דוקומנטריים שהתפתחותם קשורה גם במחקר המבוצע במשך צילומי הסרט.
שלבי התסריט
כל תסריט עובר בדרך כלל מספר שלבים בדרכו לשמש בהפקת סרט.
סינופסיס
תיאור קצר בעמוד ועד חמישה עמודים עבור ההתרחשות בסרט כולו. מטרת הסינופסיס להביא את תשומת לבם של קרנות או מפיקים וגופי שידור. הסינופסיס מכונה לעיתים "תסריט דוגמה" או "תסריט ספקולטיבי".
טריטמנט
מתווה ארוך יותר (כעשרה עמודים ועד 30 בסרט באורך מלא) ומחולק לסצנות עבור ההתרחשות בסרט. הטריטמנט הוא בעצם תסריט ללא דיאלוגים, אך עם הרחבה בנוגע לאופיין ורקען עם הדמויות. הטריטמנט נוצר כדי להעניק לקוראים רושם מדויק במידה רבה יותר באשר לאופיו עבור התסריט המלא, וכן הזדמנות לכותב לעבוד ולשכתב את המבנה ביתר קלות.
תסריט
התסריט המלא. כשקיימים דראפטים המציינים את מספר השכתובים המשמעותיים שעבר התסריט. דראפט 5 יעיד, פחות או יותר, על גבי חמש גרסאות שעבר מאז אותו התסריט.
תסריט צילומים
תסריט הנעשה לפרקים, במיוחד על גבי ידי במאי קולנוע, כדי לפרט לאו דווקא את תיאור הסצנות והמתרחש בהן בגלל אם גם את האופן בו קיים לצלמן. בסרטים קצרים (כמו סרטי פרסומת) ולעיתים גם בסרטים באורך מלא, מצורף לתסריט הצילומים תסריט מאויר (Story board) הכולל איורים של קטעי הצילום השונים והמשונים בסרט.
עיבוד התסריט
לעיתים קרובות, חישוב התסריט משלב הסינופסיס לשלבים הבאים מבוצע על ידי אחד או כמה בני-אדם, שלעיתים אינם קשורים לכותב המקורי של הסיפור (בעל "הרעיון"). במקרים אחרים, במידה מרובה כאשר הסרט מעובד על פי סיפור קיים, נכתב התסריט במשך עיבודו מהתבנית הקודמת.
בהוליווד, ולעיתים קרובות גם במקומות רבים אחרים, ישנם תפקידים תסריטאיים מיוחדים, כאשר ישנו תסריט בעייתי או כאשר הסיפור המקורי (בדרך כלל בשלב הסינופסיס או הטריטמנט) נרכש על ידי אולפן סרטים במטרה להפיקו, אך האולפן אינו מעוניין בכותב המקורי (או בכותב המקורי לבדו) לכתיבת התסריט.
ישנם תסריטאים הנשכרים כדי להוציא לפועל כתיבה מחדש של תסריט, כאשר מפיקי הסרט סבורים כי ישנן בעיות עלילתיות או מבניות בתסריט הקיים. כתיבה מחדש כזו נפוצה בשלב ה"פיתוח" של התסריט, כאשר מבקשים להסב טריטמנט לתסריט באורך מלא, או כאשר המפיק או האולפן סבורים כי בתסריט חסר אלמנט מסוים. לצורך אחרון הזה ישנם תסריטאים מורכבים, שתפקידם "להעשיר" תסריט קיים באמצעות שילוב רומן אהבים, תוספת קטעי פעולה, בדיחות והומור, ועוד ועוד. תסריטאים אחרים עוסקים ב"הצלת" תסריטים: הפיכת תסריט שלדעת המפיקים אי אפשר להפיקו בצורתו הקיימת ויש לשנותו.
הליכים של שכתוב התסריט נפוצים במידה מרובה בהוליווד, דבר שהוביל לביקורת על כך שסרטים רבים נראים כאילו נכתבו אודות ידי "ועדת כותבים" ועלילתם צפויה מראש.
סוגי תסריטים
כמה ניכר מתסריטי הסרטים בהוליווד נכתבים בידי "ועדת כותבים" וסובלים מהתערבות מקיפה של המפיקים והאולפנים. האחרונים, חוששים לעיתים קרובות ממבנה חריג עבור תסריט ומפעילים לחץ לחזור ולהשתמש במבני תסריט ובסוגות תסריט שכבר זכו להצלחה בעבר.
מסיבה זו, אפשר להתוות כמה סוגים בסיסיים עם מבנה עלילתי החוזרים ברוב הסרטים המופקים בהוליווד, בסרטי טלוויזיה ובסדרות טלוויזיה. מועמדים ללימודים אלו משתמשים במבנים מוכרים (לדוגמה, כאלו הזמינים באגדות עם) עם פיתוחים ותוספות שוליים:
אקספוזיציה: זהו שלב ההקדמה של הסיפור. כאן מוצג הגיבור העיקרי של הסיפור (פרוטגוניסט) ונמסר לצופים מידע חיוני הוא צריך. מידע הנחוץ להמשך העלילה ושעל הצופים לזכור היטב, לפי המקובל פעמיים (Establishment). לדוגמה, אם הגיבור ייראה משתעל פעמיים, סביר להניח כי בהמשך הסרט יתגלה כי הינו חולה. המידע כולל בתוכו בדרך כלל מאפיינים אופי עיקריות, בעיית אופי עיקרית, רקע משפחתי והצגה ראשונית של חברו הטוב של הגיבור ואויבו העיקרי (אנטגוניסט).
מסיבה מחולל: לאחר מספר דקות, בדרך כל בין חמש לשבע, אירוע מסוים מכריח את הגיבור לייצר לעצמו מטרה. הבילוי המחולל זורק את הגיבור מהמצב עם נוחות ומכריח אותו בעבר לצאת למשימה.
הבעיה: עוד בשלב האקספוזיציה או זמן לא ארוך אחריה, מוצגת בפני הגיבור הבעיה העיקרית שעמה יתמודד לאורך הסרט כולו. בצורה כלל, הבעיה הנה מטרה מסוימת או דבר מסוים שהגיבור חפץ להשיג.
המכשול: המכשול הטיפוסי זה "דמות חוסמת" – דמות או מכשול פיזי החוצצים בין הגיבור למטרתו כיוון שמטרתם או אופיים מנוגדים לשלו. לדוגמה, הורה או מפקח משטרה קפדני האוסרים על הגיבור לעשות פעולות מסוימות, הר גבוה ועיקש שקשה לטפס עליו, תלמיד מרושע המתנכל לגיבור, וכן הלאה. בסרטים רומנטיים, המכשול הטיפוסי הוא אב קפדן, זיהוי שגוי או שמא דימוי לא מתאים של הגיבור.
מסגרת הזמן: ברוב המקרים, על מנת לגרום לצופים להימתח ולהתעניין יותר בגורלו של הגיבור, מוצגת מסגרת זמן בה על הגיבור לקבל את מטרתו. מסדרונות הזמן משמשת בצורה כלל גם בשביל להאיץ ולהעצים את קצב הפעולות בסרט.
סדרת הניסיונות: ברוב המקרים, עושה הגיבור כמה ניסיונות לפתור את הבעיה, אך נכשל בכך. כישלונות אלו מביאים אותו למסקנה כי עליו לשנות את חולשת האופי שהוצגה באקספוזיציה על מנת להתגבר על קשייו.
האשליה או הסיום הכוזב: בסרטים מרובים, כולל הסיפור גם שלב בו הגיבור או האנשים שסביבו משלים את עצמם שהבעיה באה אודות פתרונה והסיפור בא אל קצו. שלב עלילתי זה נפוץ בסוגים רבים עבור סרטים, כשבסרטים רומנטיים הוא בא לעיתים קרובות בדמות רצף אושר -- שורת צילומים המציגה את הגיבורים שמחים ומאושרים זה עם זהו; בסרטי מתח ואולי אימה שלב האשליה הוא זה שבו דמויות שונות (לעיתים גם הגיבור) סבורות כי הרשע שבסיפור בא על עונשו.
שיא: שיא העלילה מגיע בדרך כלל זמן לא רב לפני סופה. בנקודת השיא עבור הסיפור מתנגשים בצורה כלל הפרוטגוניסט והאנטגוניסט באופן חזיתי, כאשר הפרוטגוניסט לומד להתגבר על חולשת האופי שלו (או, במקרה ומדובר בטרגדיה, זה נופל קורבן ל"חולשה הטרגית" שלו) ומתגבר על האנטגוניסט.
התרה: שלב זה בא אחרי השיא ומטרתו לתאר את מצבו של הגיבור וגיבורי המשנה אחרי שיא הסיפור. שלב ההתרה יכול להמשך כמות שניות ואף דקות. לדוגמה, בסרטי פעולה, שלב זה יוצר אפשרות לגיבור לחבוק את נערתו ולהיעלם אל האופק. בסרטים רומנטיים או כאלו העוסקים במשפחות שלב ההתרה נועד להבהיר כי הלקחים המוסריים
פסקול מוזיקלי
בחירה נבונה של פסקול מסייעת רבות בהעצמת המסרים ופורטת היטב אודות מיתרי הרגש. וככלל, סרט שאינו מצליח לרגש לפי המקובל יצליח לשעמם. במקרים רבים ניתן לבחור בשיר מוכר או במנגינה טמונה ואין הכרח להכין עבור כל סרט מוזיקה מקורית, אבל לשם כך קיימים להסדיר את עניין זכויות היוצרים.
קריינות
הקריינות היא העורק הראשי של הענקת המסרים. כתיבה והגשה נכונה של קריינות הן שלב קריטי בהצלחתו של סרט תדמית. לפיכך יש לבחור קריין העומד בסטנדרטים הרצויים.
צילום
סרט תדמית קיים לצלם באמצעות מצלמת כתף (ולא במצלמת חובבים), בידי צלם מקצועי העוסק בצילום של סרטי שיווק ותדמית. לזוויות הצילום, לקצב הצילום, במידת הצורך גם לתאורה יש השפעה מרכזית על טיב חומרי הגלם שיגיעו לחדר העריכה.
ראיונות והכנת מרואיינים
ההופעה נגד מצלמה אינה טבעית לאיש, ולרוב מהוה מקור ללחץ והתרגשות. אף על פי כן, מומלץ שלא לשנן מראש תשובות לשאלות מוכנות ומוטב למרואיין לטעות ממילא כל כמה שיטעה ולסמוך על כך שהטעויות יימחקו בחדר העריכה, מאשר להיראות כמי שמדקלם את התשובות. האותנטיות היא תנאי התקבלות חשוב והכרחי על מנת לשדר לצופה אמינות. תפקידו עם המראיין חשוב במידה מרובה ולא מומלץ להסכים לכך שהצלם ישמש גם כמראיין. ראיון שיתבצע מול הצלם עשוי להוביל לכישלון במידה ואין הצלם מיומן כמראיין. למראיין תפקיד חשוב בהדרכת המרואיין ובהכנתו המקדימה לצילום, בניהול הראיון ובהכתבת הקצב הנכון למרואיין.
בימוי ועריכה
השלב הקריטי בהפקת כל סרט נמצא בחדר העריכה. על מנת להוציא תוצאה טובה למדי לסרט בן 5 דקות, חברת ייצור מקצועית גם עשויה לצלם 12 שעות צילום ולעיתים אפילו יותר מכך. ליקוט הקטעים המוצלחים במידה הרבה ביותר ושזירת הפאזל הם מלאכת מחשבת המצריכה דיוק רב וסבלנות. עורך מקצועי זה תנאי יסודי להפקה מלוטשת.
פשטות
אודות הסרט לדבר אל הצופה בגובה העיניים. התחכמויות אמנותיות הן לא משרתות את מטרותיו של ארגון המזמין סרט תדמית לצורכי שיווק. על המזמין לבחון בזהירות ניסיונות לשימוש בטריקים קולנועיים ולזכור כי על גבי הסרט להתאים לקהל מגוון. בספר ניתן לשוב ולעיין בעמוד שאינו מובן, טקסטים כתובים ניתן אף לשנן ולחפש הבהרות של מפרשים – הצפייה בסרט במקרים רבים היא חד-פעמית. לא חוזרים אחורה ובשום אופן עוצרים את ההקרנה במקומות שאינם מובנים ולכן, על סרט להיות ישיר, רק ומדויק.
קצב
סרט בקצב איטי הוא בעל נטייה מובהקת לשעמם את הצופה. בזמן ש מקפידים על כלל הפשטות, ועל שאר הכללים המקצועיים, כדאי מאוד לתת "פלפל" לסרט, לשנות בתדירות גבוהה זוויות צילום, וליצור בכל באמצעות קולנועית אפקטיבית קצב מהיר ומעניין.
אורך הסרט
סרט תדמית המיועד להקרנה בפני קהל באולם ייתכן של 15 עד 20 דקות, אולם זהו זמן ממושך מדי כאשר אנו עוסקים בסרט תדמית המיועד לצפייה ביתית או לצפייה במשרד. סרט המיועד להישלח על גבי גבי דיסק לצפייה אישית, טוב אם לא יחרוג מעבר לחמש או שש דקות. לעיתים די אפילו בדקה או שתיים פחות. על מזמין הסרט להכיר בכך שככל שהסרט בגרסתו הסופית יהיה לא ארוך יותר, כך גם עשייתו תהיה הרבה יותר קשה לבמאי ולעורך. פשוט יותר לשאוב סרטון של עשר דקות מאשר עם ארבע או 5 דקות.
מקוריות
עיקר חשוב – אודות הסרט להיות מקורי. לעיתים קרובות קיימת נטייה מצד מזמין הסרט להעדיף בעצם חברות הפקה המציגות בפניו רשימה ארוכה למדי, של הפקת סרטים לארגונים דומים – במקרה מעין זה יש לגלות ערנות כפולה שאין המדובר בסופרמרקט של סרטים, בסרט נע של ייצור סרטים דומים דמיון מוגזם ספציפי לשני. מחד, הניסיון הרב עשוי לשכנע, אך מוטב שלא להתפתות – ואפילו לא בגין מחיר נוח, ולהפיק סרט חסר השראה שסרטים רבים מדי יראו דומים לו, כאילו מדובר בשכפול והעתקה.
לוחות זמנים
הפקת סרט היא תהליך מורכב. אפשר, נכון, במצבים מיוחדים, לשאוב סרט תוך שבועיים ימים, אך מוטב להעמיד להפקת סרט תדמית את הזמן הנחוץ ולכל הפחות חודש וחצי עד חודשיים. גם שלושה חודשים הם זמן סביר להפקת סרט ולמי שעומד נגד הכנת אירוע בתאריך ידוע מראש, מוצלח אם יתחיל בהכנות להפקת הסרט בשלב של המוקדם ביותר שהדבר מתאפשר.
תכנון שגרת ההפקה
את עיקר הדגש יש לשים על תכנון ימי הצילום. על מזמין הסרט להקפיד על שיתוף פעולה כולל עם מנהלי הפקת המוצר, כדי שלא לחרוג מהתקציב המוסכם. קיימים להכין את פורטלים של הצילום מראש אודות פי דרישות הפקת המוצר, להכין את המרואיינים וכיוצא באלה. במידה ומדובר ביותר מאשר יום צילום בין, טוב יהיה להצמיד ככל האפשר את ימי הצילום בין לשני, שכן, צילום חומרי הגלם איננו בהכרח על פי סדר כרונולוגי עבור השתלשלות הסרט וכל עיכוב בהשלמת איסוף חומרי הגלם יגרום לדחייה של שלבי העריכה.
בחירת ספקית ההפקה
הטעות השכיחה ביותר שחברות, מוסדות וארגונים רבים נופלים בה היא מסירת הפקת סרט התדמית לצלמים שמומחיותם הינה בצילום חתונות ושמחות. אמנם, המחיר שבדרך כלל גובים צלמי חתונות עבור הפקת סרט יהיה נמוך – ואולי אף נמוך באופן משמעותי מאשר המחיר שתנקוב חברת הפקות מקצועית, אך צלמי אירועים – רובם ככולם אינם בעלי התמצאות שיווקית, אין הינם מורגלים בכתיבת תסריטים, אינם מכירים את מלאכת הכוונת הקריינות לצרכים מקצועיים.